מאמר על פסק דין בתיק של עו"ד אורי דון יחייא, שפורסם באתר "פסק דין" >>

תיק 1163192/1 – ביה"ד הרבני הגדול
ביה"ד הרבני הגדול דחה את ערעור הבעל, וקבע שכיוון שיש "רגליים לדבר" (ראיות שבגינן מסתבר) שהתנהג בצורה לא ראויה –
הוא ישלם לאישה את כתובתה ותוספת כתובתה, אפילו שהראיות נגדו אינן "מוצקות" כדי לחייבו בגירושין, ואפילו שהאישה היא שתבעה גירושין.
זאת, כיוון שהראיות מבוססות דיין על מנת לגרום לאישה חוסר יכולת לחיות עימו.
ביה"ד הדגיש שחיוב הבעל בכתובה, תלוי בשאלה המהותית – מהי סיבת הגירושין ומי גרם להם, ולא בשאלה הטכנית מי "פתח את התיק" כלומר מי הגיש בפועל את תביעת הגירושין.
לעיון בפסק הדין המלא לחצו על התמונה:

 

 

 

 

 

 

פסק דין בת"ע 459-03-13 משפחה תל אביב
בית המשפט למשפחה קבע שצוואת המנוחה תקפה, ודחה את התנגדות הבן.
גם הערעור שהגיש הבן לבית המשפט המחוזי, נדחה.
לעיון בפסק הדין המלא לחצו על התמונה:

 

 

 

 

 

 

תיק 9900461 ביה"ד הרבני באריאל
בית הדין הרבני חייב בעל במלוא סכום הכתובה (כ-200,000 ש"ח)
למרות שהאישה היא זו שתבעה גירושין.
לעיון בפסק הדין המלא לחצו על התמונה: