מהי משמורת בקטינים?

כאשר הורים נפרדים יש צורך לקבוע אצל מי יתגוררו הילדים כל עוד הם קטינים (עד גיל 18). ההורה שיגורו איתו נקרא "ההורה המשמורן".

האם בית המשפט דן במשמורת והסדרי מפגשים גם לפני שההורים נפרדים?

בדרך כלל לא, אך לעיתים בית המשפט ידון בכך כאשר המתח ביניהם מחייב קביעת הסדרים גם כשהם עדיין ביחד.

כיצד קובעים מי יהיה ההורה המשמורן?

אם ההורים מגיעים להסכמה, הם מגישים את ההסכם לבית המשפט למשפחה (או לבית הדין הרבני) והוא מאשר אותו ונותן לו תוקף של פסק דין.

אם ההורים אינם מגיעים להסכמה, רשאי כל צד לפנות לבית המשפט בתביעה למשמורת, ובית המשפט יכריע על פי עקרון העל של "טובת הילד" ולאור מכלול שיקולים, וביניהם:

1. התרשמותו מההורים ותפקודם לפני הפרידה ואחריה

2. עקרון "חזקת הגיל הרך"

3. המלצת פקידת סעד, אם בית המשפט יזמין ממנה תסקיר

4. רצון הילדים, בהתחשב בגילם.

הגורמים המקצועיים יבדקו האם הילד מביע את רצונו האמיתי, או מוסת על ידי אחד ההורים.

האם גם לבית הדין הרבני סמכות לדון במשמורת?

בית הדין מוסמך אם אחד ההורים הקדים להגיש לבית הדין תביעת גירושין, וביקש לדון גם בנושא המשמורת. וכן כאשר שני הצדדים מסכימים לסמכותו.

האם ניתן להגיש תביעת משמורת לפני שפותחים תיק ליישוב סכסוך?

לא. יש לפתוח תחילה בקשה ליישוב סכסוך, ולמצות את ההליך ביחידת הסיוע. אך בעניינים חריגים ודחופים בנוגע לשמירת קשר בין הורה לילד, ניתן לפנות מיד בבקשה לבית המשפט עוד לפני הישיבה ביחידת הסיוע.

מהם חובותיו של ההורה המשמורן?

ההורה המשמורן הוא המטפל העיקרי בילדים. הוא אחראי לבריאותם, רווחתם ושלומם הפיזי והנפשי.

מהן זכויותיו של ההורה הלא משמורן?

ההורה הלא משמורן נשאר אפוטרופוס טבעי על ילדיו, דהיינו שותף בהחלטות משמעותיות בנושאי חינוך ובריאות ועוד. בנוסף, הוא זכאי לקשר קבוע ושוטף עם ילדיו. הסדרי המפגשים ייקבעו בהסכמה בין ההורים, ובהיעדר הסכמה – על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני, שלרוב יזמינו תסקיר סעד מהמחלקה לשירותים חברתיים ויפסקו על פי המלצות התסקיר.

מהי משמורת משותפת?

משמורת משותפת היא הסדר שבו שני ההורים נקבעים כמשמורנים. חלוקת השהות של הילדים אצל ההורים תהיה שווה או קרוב לשווה.

מהם התנאים לקביעת משמורת משותפת?

אם שני ההורים מסכימים למשמורת משותפת – היא תאושר על ידי בית המשפט. זאת למעט מקרים חריגים, בהם בית המשפט יתרשם שהדבר מנוגד לטובת הילדים, ויתכן שיזמין תסקיר סעד כדי לבדוק האם ההסכם עולה בקנה אחד עם טובתם.

אם אחד ההורים מתנגד – יתכן שתיקבע משמורת משותפת למרות ההתנגדות, אך ההכרעה תינתן רק לאחר בדיקה יסודית של מגוון שיקולים. אלו הם אותם שיקולים שעל פיהם מכריעים בתביעת משמורת (כפי שפורטו לעיל), ובנוסף: איכות התקשורת ושיתוף הפעולה בין ההורים; חלוקת הטיפול בילדים בתקופת החיים המשותפים לפני פתיחת ההליכים, ובמיוחד בשנה האחרונה; והמרחק הגיאוגרפי בין ההורים לאחר הפרידה.

משמורת משותפת מחייבת מגורי ההורים סמוך זה לזה, וגם איכות סבירה של תקשורת ושיתוף פעולה ביניהם תהווה שיקול משמעותי בהחלטה.

האם בית המשפט מתחשב בחוות דעת של פסיכולוג מומחה בהכריעו בתביעת משמורת?

הצדדים אינם רשאים להגיש חוות דעת פרטית של פסיכולוג ללא אישור בית המשפט. לעיתים, במקרים של מחלוקת קשה בין ההורים, בית המשפט ממנה בעצמו מומחה שיגיש חוות דעת, ואזי לחוות דעתו יהיה משקל רב בהכרעה. לפעמים מפנה בית המשפט את הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית, שהיא בדיקה פסיכולוגית מעמיקה.

האם המשמורת המשותפת משפיעה על מזונות הילדים?

כן. גובה המזונות במשמורת משותפת עשוי להיות נמוך משמעותית לעומת משמורת בלעדית, ולעיתים לא ישולמו מזונות כלל. הדבר תלוי בנסיבות: הכנסותיהם הפנויות של ההורים, רכושם והוצאותיהם, חלוקת הזמן של הילדים ביניהם, גיל הילדים, האם ההורים או אחד מהם שוכרים דירה או משלמים משכנתא, ועוד. לפיכך רצוי להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום.

האם ניתן לשנות פסק דין למשמורת, בשל שינויי נסיבות?

התשובה חיובית. ניתן בכל עת להגיש תביעה לשינוי פסק דין למשמורת או הסדרי מפגשים, בשל שינויי נסיבות שחלו מאז מתן פסק הדין. על התובע להוכיח כי טובת הילדים מחייבת את השינוי.

 

תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך:
– ייצוג בהליך גירושין
– ניכור הורי
– חלוקת רכוש בגירושין
– מזונות ילדים
– שינוי מקום מגורים לאחר גירושין