יישוב סכסוך וגישור

ריבוי תיקי הגירושין בישראל והעלייה המתמדת בכמות התביעות המוגשות לבתי המשפט, הובילו לחקיקת חוק חדש בתחום דיני המשפחה שנכנס לתוקף ביולי 2016 – החוק הנקרא בפי הציבור "חוק גישור חובה" (ובשמו הרשמי: "החוק להסדר התדיינויות במשפחה").

השפעת החוק החדש על זוגות בהליך גירושין

מטרתו העיקרית של החוק החדש: להקטין את הכמות העצומה של התביעות המשפטיות המוגשות על ידי בני זוג. נקודת המוצא היא לנסות לגשר בין הצדדים וליישב את הסכסוך בהסכמה הדדית.

לאור זאת קובע החוק, שבני זוג בסכסוך אינם רשאים להגיש תביעות זה כנגד זה, כל עוד לא מיצו את הליך יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע המצויה בכל בית משפט לענייני משפחה ובית דין רבני, והמתינו את מספר הימים של "תקופת עיכוב ההליכים" הקבועה בחוק.

נבהיר: בני זוג שמעוניינים לפנות למגשר פרטי לצורך גישור גירושין, יכולים לעשות זאת גם בלי לעבור דרך הליך יישוב הסכסוך, כפי שהיה גם לפני החוק החדש. אבל מי שרוצה להגיש תביעה, חייב לעבור קודם דרך הליך יישוב הסכסוך.

אם ההליך מצליח והצדדים מגיעים להסכם, הוא מוגש לבית המשפט או לבית הדין הרבני, מאושר ומקבל תוקף של פסק דין. בדרך זו נחסך הדיון המשפטי והנזקים שהוא גורם להורים ולילדים. ההליך אינו כרוך בעלויות, אלא אם הצדדים מלווים בעורכי דין (החל מהישיבה השנייה ביחידת הסיוע).

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, חייגו – 052-3003786

כיצד מתבצע הליך יישוב הסכסוך

כשאחד מבני הזוג פותח בקשה ליישוב סכסוך (בבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני), שני בני הזוג מופנים בשלב הראשון לעובדת סוציאלית ביחידת הסיוע.

בפגישה הראשונה שמתקיימת ללא נוכחות עורכי דין, הם מספרים לה על הסכסוך, רצונותיהם והפערים ביניהם. בפגישה עוסקים בנושאים שבמחלוקת, כגון המשמורת בילדים, הסדרי השהות, חלוקת הרכוש, מזונות, נושאים כספיים אחרים, גירושין ועוד.

אם אחד הצדדים אינו מגיע לפגישה הראשונה יכול בית המשפט או בית הדין להטיל עליו סנקציות. בינתיים בתי המשפט ממעטים לנקוט בסנקציות בהקשר זה.

יחידת הסיוע יכולה להוביל את התהליך בכיוונים שונים, עפ"י בחירת הצדדים. למשל: אפשר לנהל הליך גישור ביחידת הסיוע עצמה, בעזרת עורך דין ניטרלי מטעם יחידת הסיוע (ואז זכאים בני הזוג לשלוש פגישות נוספות ללא עלות); אפשר לפנות למגשר פרטי מוסמך; אפשר לנהל משא ומתן בין עורכי הדין של הצדדים (אם כל צד שכר עורך דין מטעמו); ואפשר גם להגיש תביעות ולנהל הליך משפטי, לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים.

אם אחד הצדדים מודיע שאינו מעוניין להמשיך בהליך יישוב הסכסוך, וגם לא לפנות לגישור – לא ניתן לכפות זאת עליו. רק הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע היא חובה.

היתרונות בהליך יישוב הסכסוך

בהליך זה נדרשים בני הזוג לקחת פסק זמן לפני שהמצב מתדרדר ומגיע לתביעות הדדיות. הם מקבלים מידע רב, נחשפים לסוגיות ותחומים חדשים עבורם וצריכים לחשוב על פתרונות שמתאימים להם ולילדיהם.

הכוונה זו פותחת עבורם צוהר לכיווני חשיבה ופתרונות חדשים, וכך קל להם יותר לקבל החלטות ולגשר על הפערים ביניהם.

האם ניתן ב"תקופת עיכוב ההליכים" לבקש הסדרי מפגשים זמניים או מזונות זמניים?

תקופת ההמתנה, מרגע פתיחת הבקשה ליישוב סכסוך ועד שניתן להגיש תביעות, נמשכת מספר חודשים, ובמהלכה ייתכנו בעיות דחופות הדורשות פתרון כגון מניעת קשר בין הורה לילדים או מצוקה כלכלית וקושי לממן את צרכי הילדים.

במקרים כאלה ניתן לפנות לבית המשפט או לבית הדין לקבלת סעד דחוף, ויינתנו החלטות זמניות.

בנוסף, ישנו מנגנון של "קיצור תקופת עיכוב ההליכים". ניתן לפנות לבית המשפט או לבית הדין בבקשה לקיצור התקופה, ולפרט מדוע יש צורך דחוף בהגשת התביעות.

הגשת תביעות

אם הליך יישוב הסכסוך או הגישור לא צלחו, וגם לא משא ומתן בין עורכי דין – לעתים אין ברירה אלא להגיש תביעות.

את התביעות ניתן להגיש רק לאחר 60 יום מיום פתיחת הליך יישוב הסכסוך (אלא אם ניתנה החלטה על קיצור התקופה). חשוב לדעת שהצד שפתח את הבקשה לישוב סכסוך, הוא שיוכל לבחור – במשך 15 ימים – לאיזו ערכאה להגיש את תביעותיו (לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני).

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, חייגו – 052-3003786

תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך:
– גישור גירושין
– ייצוג בהליך גירושין
– ניכור הורי
– מזונות ילדים
– חלוקת רכוש בגירושין