הסתלקות מירושה, או הסתלקות מעיזבון, מכונה לעיתים בציבור הרחב כ:"חתימה על ויתור ירושה". מדובר בהליך המתבסס על סעיף 6 לחוק הירושה, לפיו אדם יכול להסתלק מירושתו לאחר מות המוריש, בתנאי שהעיזבון עדיין לא חולק.

מצד אחד, בבסיס החוק ההכרה בכך שזכותו של אדם שלא לרשת עיזבון, בין אם מתוקף צוואה או מתוקף הוראות חוק הירושה (כאשר לא נערכה צוואה). מן הצד השני, עומדת ההנחה שאדם שכבר קיבל חלק מהעיזבון הראה בכך רצון בירושה, ולכן אינו יכול להסתלק עוד ממנה. עם זאת, קיימים מקרים בהם ישנה מחלוקת לגבי משמעות ההגדרה "כל עוד לא חולק העזבון" כמו לדוגמא במקרים של זכויות במקרקעין, עזבון שלא ניתן לחלק בבת אחת וכדומה. מסיבה זו, מומלץ להסדיר את הליך ההסתלקות מהירושה לפני קבלת צו קיום צוואה או צו ירושה, הקובעים את יורשי העזבון. מי שלא הסדיר זאת וכבר ניתן צו ירושה או צו קיום, יכול בכל זאת להסתלק מחלקו בעיזבון (כל עוד לא חולק העיזבון בפועל), אך יהיה עליו לפנות למי שנתן את צו הירושה או צו הקיום (הרשם לענייני ירושה או בית המשפט) ולבקש לתקן את הצו בהתאם להסתלקות.

אדם שהסתלק מירושה, נתפס על פי החוק כאילו לא היה יורש מלכתחילה. כלומר, הוא לא מחזיק באף זכות וכן באף חוב הכרוכים בירושה. בהמשך לכך, לאחר ההסתלקות, הוא מאבד את היכולת להגיש התנגדות לצוואה או להביע כל טענה הנוגעת לה.

ההליך מתבצע על ידי הגשת תצהיר הסתלקות מירושה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט לענייני משפחה אם העניין הועבר לטיפולו. על פי חוק הירושה אדם יכול להסתלק מהעזבון כולו או מחלק ממנו.

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, חייגו – 052-3003786

מי יקבל את חלקו של "המסתלק"? תלוי בסוג ההסתלקות.

אם המסתלק מבצע הסתלקות כללית, בלי לנקוב בשמם של אנשים ספציפיים שיקבלו את חלקו, חלקו יתווסף לחלקיהם של שאר היורשים לפי יחס חלקיהם.

אם המסתלק מבצע הסתלקות ספציפית, כלומר לטובת אנשים מסוימים, הוא רשאי לעשות זאת, אך רק לטובת בן/בת הזוג, ילדו או אחיו של הנפטר. כלומר, המסתלק אינו יכול להסתלק מחלקו בעיזבון לטובת ההורה של הנפטר, או לטובת אדם זר לנפטר.

כאשר אדם מעוניין להסתלק מהירושה באופן חלקי, הוא יכול לציין מהו השיעור של העיזבון ממנו הוא רוצה להסתלק (למשל להסתלק מ-50% מחלקו בעיזבון), אך אינו יכול לבחור להסתלק מנכס מסוים (למשל להסתלק מדירה ספציפית) אלא אם כן המוריש הבחין בפירוש בצוואה בין נכס מסוים זה לבין יתר הנכסים וכתב שהיורש "המסתלק" יזכה בנכס זה.

לדוגמה, במקרה בו הנפטר הותיר צוואה בה הוא מוריש לשני ילדיו את הזכויות על דירה ורכב בחלוקה שווה ביניהם, אחד היורשים יכול להסתלק מחלקו בירושה באופן מלא או בשיעור מסוים מהשווי של שני הנכסים, אך לא לבחור להסתלק רק מירושת הרכב או הדירה. לעומת זאת, במקרה בו הנפטר הותיר צוואה בה הוא מוריש את הדירה לשני הילדים, אך את הרכב רק לילד אחד, זה האחרון יוכל להסתלק ספציפית מירושת הרכב.

יש לציין שבמקרים בהם לא ניתן להסתלק מנכס ספציפי, ניתן להסדיר זאת באופן אחר: באמצעות הסכם בין כל היורשים (הסכם חלוקת עיזבון), בו ניתן לקבוע את אופן חלוקת העיזבון.

כאשר קיימים מספר יורשים, על המסתלק לציין בתצהיר למי מהיורשים האחרים הוא מעוניין להעביר את חלקו בעיזבון, או שחלקו יחולק על פי ברירת המחדל שבחוק כלומר בין יתר היורשים בהתאם לשיעור חלקיהם בעיזבון.

לדוגמה: מוריש הותיר צוואה לפיה סכום של 300,000 ₪ יחולק באופן שווה בין שלושת בניו. אחד הבנים מחליט להסתלק מירושתו בשיעור של 50% (כלומר לרשת 50,000 ₪ בלבד). הוא יכול להחליט ולציין בתצהיר ההסתלקות שהחלק ממנו הסתלק (50,000 ₪) יעבור לאח מסוים, או לא לציין דבר ואז הסכום יתחלק באופן שווה בין שני אחיו.

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, חייגו – 052-3003786

הליך הסתלקות מירושה

כאמור, הסתלקות מירושה מתבצעת על ידי הגשת תצהיר הסתלקות מירושה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט אשר דן בעזבון המנוח/ה.

במסמך התצהיר צריכים להיות מצוינים פרטי הזיהוי של היורש וכן של המנוח, האם מדובר על הסתלקות מלאה מירושה או חלקית (ובאיזה שיעור), ולטובת מי האדם מסתלק מן הירושה (אם מטרתו להסתלק לטובת אדם אחר). על התצהיר להיות מאומת על ידי עורך דין. חשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה לענייני ירושות וצוואות כדי לוודא שהוא נערך כראוי.

תצהיר הסתלקות מירושה אינו חייב לכלול הסברים באשר לסיבת ההסתלקות מהירושה, אך הם יכולים להילקח בחשבון במקרים בהם בית המשפט מבקש לברר האם ההסתלקות נעשתה בתום לב, או בכוונה פסולה, כגון לעקוף הוראה בצוואה ולשחרר את העיזבון מתנאי שהתנה הנפטר בצוואתו, או להבריח את נכסי העיזבון. אדם בהליך פשיטת רגל, למשל, עלול להסתלק מהירושה כדי למנוע מנושיו לקבל את המגיע להם, ולכן היו פסיקות של בתי המשפט שפסלו הסתלקויות כאלה, וקבעו שנעשו בחוסר תום לב או ב"שימוש לרעה בזכות"..

כל עוד המסמך לא הוגש לרשם או לבית המשפט, האדם יכול לחזור בו מבקשת ההסתלקות. עם הגשת התצהיר, ההסתלקות נכנסת לתוקף ולפי הגישה המקובלת לא ניתן לחזור ממנה (קיימת גם גישה אחרת, לפיה אם ההסתלקות נעשתה ללא תמורה ניתן לחזור ממנה, אך זאת רק בתנאי שהתקיימה עילה משפטית אשר מאפשרת למי שנתן מתנה לחזור בו מהמתנה שנתן). אמנם, אם המסתלק טוען לאחר מכן כי חתם על תצהיר ההסתלקות תחת איומים או כפייה, או על סמך עובדות כוזבות שהוצגו בפניו לגבי העזבון וכדומה – בית המשפט ידון בתביעתו, ואם יצליח להוכיח עילות שעל פי חוק החוזים מביאות לביטול חוזה, ייתכן שההסתלקות תבוטל.

יורש קטין ויורש שאינו כשיר משפטית ("פסול דין"), אינם יכולים להסתלק מחלקם בעיזבון אלא לאחר אישור בית המשפט.

אורי דון יחייא – עורך דין ירושות וצוואות, משפחה וגירושין

אורי דון יחייא הינו עורך דין ומגשר מוסמך, בעל ניסיון של יותר מ-20 שנה בתחום הירושות והצוואות. עו"ד דון יחייא מספק מגוון שירותים משפטיים, ביניהם עריכת צוואות, ייצוג משפטי בהליכים משפטיים בתחום הירושות, וכן ניהול הליכי גישור לפתרון סכסוכי ירושה.

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, חייגו – 052-3003786

 

תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך:
– ירושה על פי החוק
– ירושה על פי צוואה
– צוואה הדדית
– התנגדות לצוואה