באילו עניינים מוסמך בית הדין הרבני לדון, בהקשר להליכי גירושין?

בית הדין מוסמך באופן בלעדי לדון בתביעות לגירושין, כולל נושא הכתובה, ובתביעות לשלום בית. לבית המשפט למשפחה אין סמכות בנושאים אלה.

בנוסף יכול בית הדין לקנות סמכות גם בענייני רכוש, מזונות אישה, משמורת ילדים והסדרי שהות אם אחד הצדדים "כרך" נושאים אלה לתביעת גירושין, או בהסכמת הצדדים.

האם ניתן לכרוך גם את מזונות הילדים לתביעת גירושין?

עד לאחרונה קבעה הפסיקה כי לא ניתן לכרוך את מזונות הילדים, אולם בשנת 2014 ניתן בג"צ 5933/14 שקבע שכן ניתן לכרוך. אמנם בשנת 2017 החזיר ביהמ"ש העליון בבג"צ 6598/16 את ההלכה המקורית על כנה, אך בעקבות ריבוי הפסיקות והפרשנויות השונות, המציאות היא שבאחרונה ניתנו מספר החלטות בבתי דין רבניים הקובעות שניתן לכרוך את מזונות הילדים.

אם הצדדים מסכימים שבית הדין ידון במזונות הילדים, תהיה לו סמכות.

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, חייגו – 052-3003786

האם תמיד הכריכה תופסת?

הפסיקה שהיתה מקובלת מזה שנים, קבעה שכדי שתביעת גירושין תעניק סמכות לבית הדין לדון בנושאים הכרוכים, על התובע (בדרך כלל הבעל) לעמוד בשלושה תנאים מצטברים (הקרויים "המבחן המשולש"):

1. תביעת הגירושין "כנה" והוגשה בתום לב, כלומר שהבעל באמת מעוניין להתגרש, ולא הגיש את התביעה רק כדי למנוע מהאישה לתבוע אותו בבית המשפט למשפחה.
2. שהכריכה תהיה "כנה", כלומר בתום לב ולא משיקולים זרים כגון ניסיון להשתמט מתשלום מזונות.
3. שהכריכה תהיה "כדין". יש לכותבה במפורש ולפרט את כל העובדות הנוגעות לעניין.

אלו הם קווים כלליים בלבד. הנושא מורכב.

אמנם, בשנת 2003 ניתן בג"צ "פלמן" שקבע כללים חדשים בנושא מרוץ הסמכויות שבין בתי המשפט לבתי הדין. מאז, בתי הדין קובעים במרבית המקרים שהסמכות נתונה להם, גם בלי לדון בקריטריונים של "המבחן המשולש".

גם בית הדין וגם בית המשפט רשאים לדון בשאלת הסמכות. במקרה של התנגשות, כשכל ערכאה קובעת שהסמכות בידה, הסמכות תינתן לערכאה שהחליטה ראשונה בנושא, והערכאה השנייה מחויבת לכבד את החלטתה של הראשונה. כך למעשה מתקיים "מרוץ החלטות", כשכל צד מנסה להביא את הערכאה שהוא חפץ בה להחליט ראשונה בנושא.

האם ניתן לבקש צו עיכוב יציאה וצווי עיקול בבית הדין הרבני?

במסגרת תביעת גירושין, התובע יכול לעתור לקבלת צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנתבע, וצו עיקול על רכוש או צו מניעה האוסר על שינוי ברכוש כאשר כרך לתביעתו את נושא הרכוש.

האם בתי הדין הרבניים פוסקים מזונות בסכומים שונים מאלה הנפסקים בבתי המשפט?

במקרים רבים בתי הדין הרבניים פוסקים מזונות נמוכים מאלה הנפסקים בבתי המשפט.

אמנם, בחודש יולי 2017 שינה בית המשפט העליון (בע"מ 919/15 ו-1709/15) את הפסיקה שנהגה, וקבע כי מזונות ילדים מעל גיל 6 ישולמו על ידי שני ההורים על פי הכנסותיהם (על כך יורחב בפרק נפרד). פסק דין זה אינו מחייב את בתי הדין הרבניים, לפיכך ייתכנו מצבים בהם דווקא בית הדין יחייב אב במזונות ילדיו כשם שהיה נהוג עד כה, בעוד שבית המשפט יפסוק סכום נמוך יותר או שלא יחייב את האב כלל.

האם בית הדין מוסמך לחייב נתבע להיבדק במכונת אמת?

בית הדין אינו מוסמך לחייב להיבדק במכונת אמת, אך סירוב של הנתבע לבצע את הבדיקה עשוי להיזקף לחובתו, ולהצטרף לטעמים נוספים למתן פסק דין לגירושין.

האם חלוקת הרכוש בבית הדין הרבני, שונה מזו שבבית המשפט לענייני משפחה?

באופן עקרוני, בית הדין הרבני מחויב לפסוק בענייני הרכוש עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג, כמו בית המשפט. לפיכך לא אמור לכאורה להיות הבדל בין פסיקותיהם.

אף על פי כן, החוק ניתן לפרשנויות שונות (כמו כל חוק), ולפיכך במבחן המציאות קיימים לא פעם הבדלים בין פסיקות בתי המשפט לפסיקות בתי הדין.

גם בנושא ה"מוניטין" קיימים הבדלים, במיוחד בשל העובדה שהכללים בנושא זה נוצרו ברובם על ידי בתי המשפט ולא על ידי המחוקק. לא תמיד יוכר ה"מוניטין" כנכס בר-חלוקה בבתי הדין הרבניים, ולעתים יוכר רק מוניטין עסקי ולא מוניטין אישי.

הבדל נוסף יתכן במקרה שאחד הצדדים לא היה נאמן לרעהו. בבית המשפט לענייני משפחה אין קשר בין חוסר נאמנות לבין זכויות ברכוש, אך בבית הדין הרבני הדברים אינם חד משמעיים. בעבר ניתנה פסיקה של בית הדין הרבני הגדול, שלפיה חוסר נאמנות של אישה לבעלה עשוי להביא לחלוקת רכוש לא-שווה בין הצדדים, אם ייקבע שהאישה אחראית לפירוק הקשר. אמנם פסק דין זה נסתר על ידי בג"ץ, שקבע שאין עונש רכושי על חוסר נאמנות, אך עדיין קיימת האפשרות שבית הדין יקבע שלחוסר נאמנות יש משמעויות רכושיות כלשהן.

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, חייגו – 052-3003786

תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך:
– ייצוג בהליך גירושין
– ניכור הורי
– חלוקת רכוש בגירושין
– שינוי מקום מגורים לאחר גירושין