מעבר מקום מגורים

מעבר מקום מגוריםהאם ההורה המשמורן רשאי לעבור עם הילדים למקום מרוחק?

כאשר ההורה המשמורן מעוניין לעבור עם הילדים למקום מרוחק, במקרים רבים ההורה השני מתנגד לכך בטענה שהדבר יפגע בקשר בינו לבין הילדים.

בית המשפט יבדוק את נסיבותיו של כל מקרה, ובדרך כלל יזמין תסקיר סעד שיבדוק מהי טובת הילדים.

בית המשפט יידרש להכריע בין אינטרסים מנוגדים של ההורים: זכותו של הורה אחד לקשר רציף ומשמעותי עם ילדיו, ומנגד זכותו של ההורה המשמורן לבחור את מקום חייו. לצורך כך ייבדקו בדרך כלל גם המניעים והצרכים של ההורה המשמורן: מדוע הוא מבקש לעבור? האם המעבר נדרש לצורך קשר זוגי או לצורכי עבודה? והאם ישנן אלטרנטיבות אחרות, קרובות יותר למקום מגוריו של ההורה השני, היכולות לענות על צרכיו של ההורה המשמורן?

מעבר לאינטרסים של ההורים, "טובת הילדים" מהווה שיקול מרכזי. הכלל הבסיסי הוא שההורה המשמורן לא יתרחק באופן שיפגע בהסדרי המפגשים של הילדים עם ההורה השני (בכמותם או באיכותם). לצורך כך תיבדק באופן מעמיק השפעת המעבר על הילדים, בהיבטים שונים: המרחק הצפוי בין הבתים, מידת המעורבות של כל הורה בחיי הילדים, קשר בין הילדים לבין אחים נוספים שלהם ומשפחתם המורחבת, חבריהם ומוסדות חינוכם, אופיים של הילדים וכיצד הם צפויים להגיב למעבר. ולעיתים ייבדק גם רצון הילדים, בהתחשב בגילם.

יש להדגיש: להורה המשמורן עצמו מותר להתגורר היכן שיחפוץ, שהרי לא ניתן למנוע מאדם בוגר לבחור את מקום חייו. השאלה היא האם ביהמ"ש יתיר לו לקחת את הילדים איתו. כלומר, אם ההורה המשמורן נחוש לעבור והוא מציב זאת כעובדה, בית המשפט אינו יכול למנוע זאת ממנו, אך הוא עשוי להורות על בדיקה מחודשת של נושא המשמורת והאפשרות שהילדים יעברו להורה השני (אם הוא מעוניין ומסוגל לכך).

תוקפו של סעיף בהסכם הגירושין, הקובע תחום מגורים מוגדר

בהסכמי גירושין רבים, נכלל סעיף שבו מתחייב ההורה המשמורן לא לעבור דירה עם הילדים מחוץ לתחום מסוים. קובעים בהסכם רדיוס גיאוגרפי (לדוגמה: "האישה / הבעל מתחייבת לגור עם הילדים בערים תל אביב, גבעתיים, רמת גן ופתח תקווה") או שכותבים טווח קילומטרים (לדוגמה: "האישה / הבעל מתחייבת לגור עם הילדים לא מעבר לטווח של 20 ק"מ מתל אביב), ולעיתים משתמשים
בביטויים כלליים כגון "במרחק סביר" או "בקרבת מקום" להורה הלא משמורן, ומותירים את פרשנותם פתוחה.

סעיפים מעין אלה בהסכם אינם "הרמטיים" לחלוטין, ובית המשפט רשאי לסטות מהם אם ישתכנע שהדבר עולה בקנה אחד עם טובת הילדים.
אולם בכל זאת יהיה לסעיפים אלה משקל משמעותי בהחלטה, וההורה המעוניין לעבור יצטרך לשכנע את בית המשפט מדוע אין לכבד את התחייבותו.

הגירה

כאשר ההורה המשמורן מעוניין להגר לחו"ל, ברור שההגירה תגרום לנתק משמעותי בין הילדים לבין ההורה השני.

במקרים אלה ההכרעה הינה קריטית, ובית המשפט יערוך בחינה מעמיקה ביותר בסיוע חוות דעת של פסיכולוג, אשר יבדוק את טובת הילדים ולעיתים
יערוך להורים בדיקת מסוגלות הורית וימליץ האם להיענות לתביעה לאשר את ההגירה.