מזונות ילדים

מזונות ילדיםאיזו ערכאה מוסמכת לדון במזונות הילדים?

בית המשפט לעניני משפחה מוסמך מעצם טיבו לדון בנושא.

לבית הדין הרבני אין סמכות אוטומטית ("קנויה") לדון במזונות הילדים, אך יתכן שניתן "לכרוך" זאת לתביעת גירושין. בשנים האחרונות ניתנו מספר החלטות של בתי דין רבניים התומכות בכך.

לאור זאת, אם צד אחד יקדים ויכרוך את נושא מזונות הילדים לתביעת גירושין, לפני שהצד השני הגיש תביעה בבית המשפט – יתכן שהסמכות תוקנה לבית הדין.

כמו כן, לבית הדין תהיה סמכות אם שני ההורים יסכימו לכך.

האם גובה המזונות תלוי בגיל הילדים?

כן. בדרך כלל נוהגים השופטים באופן זה:

עד גיל 6 – האב חייב לשאת ב"צרכיהם ההכרחיים" של הילדים (שאותם נגדיר בהמשך), ואילו תשלום הצרכים שמעבר להכרחיים יתחלק בין ההורים לפי הכנסותיהם הפנויות ("מדין צדקה").

"הכנסה פנויה" פירושה, באופן כללי, הסכום הנותר בידי כל הורה לאחר שנלקחו בחשבון הכנסותיו בקיזוז הוצאותיו ההכרחיות.

מגיל 6 עד 18 או עד סיום כיתה י"ב (לפי המאוחר מביניהם) – לפי פסיקת בית המשפט העליון, שני ההורים יתחלקו בתשלום כל צרכי הילדים לפי הכנסותיהם הפנויות, ובמצב זה "צרכי הילדים" יוגדרו באופן רחב יותר ויכללו גם את הצרכים שמעבר להכרחיים. בית המשפט יאמוד את צרכי הילדים ויקח בחשבון גם את רמת החיים שהמשפחה חייתה בה.

יש להדגיש כי זו פסיקה חדשה, וייתכנו לה פרשנויות שונות בפסיקת בתי המשפט למשפחה. בנוסף, פסיקת בית המשפט העליון המדוברת אינה מחייבת את בתי הדין הרבניים.

יש לציין, כי קיימת אבחנה נוספת בין מזונות עד גיל 15 לבין מזונות מגיל 15 ואילך. הנושא מורכב ובו דעות שונות.

מגיל 18 או סיום כיתה י"ב (לפי המאוחר מביניהם) ועד לסיום שירות החובה בצה"ל או השירות הלאומי – יעמוד סכום המזונות בדרך כלל על שליש מהסכום ששולם לפני כן.

מהם "הצרכים ההכרחיים" של הילדים?

מקובל לפרש שצרכים הכרחיים כוללים מספר רכיבים:

  1. מזון, ביגוד ורפואה: בבתי המשפט מעריכים סכום זה בסך כ-1,400 ש"ח לחודש לילד (עם שינוי קל במחוזות שונים בארץ). גם בבתי הדין הרבניים מסתמכים לעתים על הערכה זו. לאחרונה ניתנה החלטה בבית המשפט המחוזי שלפיה יש להעלות סכום זה לסך כ-1,600 ש"ח לחודש.
  2. מדור (שכר דירה/משכנתא והוצאות אחזקת הדירה): מקובל שחלקו של ילד אחד הינו 30% משכר הדירה הכולל (או המשכנתא), 40% לשני ילדים ו-50% לשלושה ילדים ומעלה. לעיתים נקבע שחלקם של הילדים הוא 60% כשיש 4 או 5 ילדים ויותר.

לגבי הוצאות אחזקת הדירה (ארנונה, חשמל, ועד בית, גז, טלפון, אינטרנט וכד'): לא תמיד מחייבים לשלם עבורם, אלא הדבר תלוי במצבם הכלכלי של ההורים ובנתונים נוספים.

  1. "מחציות": מקובל לפסוק שההורים יתחלקו ביניהם בחלקים שווים בהוצאות נוספות (אך יצוין כי לאור הפסיקה החדשה של ביהמ"ש העליון, ייתכנו מקרים בהם הוצאות אלה לא יחולקו שווה בשווה אלא לפי יחס ההכנסות), והן:

א. הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי קופת חולים, כגון אורתודנטיה, משקפיים ועדשות מגע, וטיפולים פסיכולוגיים.

ב. הוצאות חינוך: תשלומים לגן ולביה"ס, וועד הורים, ספרי לימוד וציוד לימודי, טיולי בי"ס, חוגים ושיעורים פרטיים.

החיוב הוא לרוב עבור עלות חינוך ציבורי בלבד, עפ"י חוק חינוך חובה. כלומר בדרך כלל לא ניתן לחייב הורה לשלם עבור בית ספר פרטי.

במקרה שאין הסכמה בין ההורים בדבר נחיצות טיפול כלשהו או שיעורים פרטיים, מקובל לקבוע גורם נייטרלי שדעתו תכריע בעניין (רופא המשפחה בעניינים רפואיים וצוות ביה"ס בענייני חינוך).

ג. קייטנות (לפחות קייטנה אחת בחודש יולי).

ד. צהרון, עד לגיל בו הילדים יכולים לשהות לבדם בבית בשעות הצהריים. יש דעות שונות בנוגע לגיל זה והדבר תלוי גם בנסיבות. החיוב לצהרון יהיה רק כשיש בו צורך, כלומר כשההורים עובדים ואינם נמצאים בבית לקבל את הילדים בתום הלימודים.

אם ההורים מגיעים להסכמה בנושא המזונות, הם רשאים להוסיף או לגרוע מרכיבים אלה. למשל, בהסכמים רבים מקובל לקבוע שההורים יתחלקו גם בתשלום שיעורי נהיגה לילדים, החזקת טלפון נייד, לימודים גבוהים ועוד.

האם משמורת משותפת משפיעה על מזונות הילדים?

כן. גובה המזונות במשמורת משותפת עשוי להיות נמוך באופן ניכר מאשר במשמורת בלעדית, ולעתים לא ישולמו מזונות כלל. הדבר תלוי בנסיבות: הכנסותיהם הפנויות של ההורים, רכושם והוצאותיהם, חלוקת הזמן של הילדים ביניהם, גיל הילדים, האם ההורים או אחד מהם שוכרים דירה או משלמים משכנתא, ועוד. לפיכך רצוי להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום.

יש להדגיש שלא רק הגדרת המשמורת עשויה להשפיע על גובה המזונות, אלא גם חלוקת הזמן בפועל של הילדים אצל שני ההורים.

האם בית המשפט העליון קבע שבמשמורת משותפת והשתכרות שווה, לא ישולמו מזונות כלל?

פסק הדין המדובר של בית המשפט העליון מחודש יולי 2017 (בע"מ 919/15 ובע"מ 1709/15) אכן שינה מהותית את פסיקת המזונות מעל גיל 6, בקובעו שהמזונות לא ייקבעו לפי המגדר (אב או אם) אלא לפי הכנסותיהם הפנויות של ההורים ויכולותיהם הכלכליות. לאור זאת, לעתים במשמורת משותפת לא ישולמו מזונות כלל. הדבר תלוי בנסיבות.

פסק דין זה אינו מחייב את בתי הדין הרבניים.

כיצד מחשבים את הכנסות הצדדים לצורך פסיקת המזונות?

בקביעת הכנסות הצדדים מתחשבים גם ביכולת השתכרותם, וגם בהכנסות מרכוש למשל משכר דירה שההורה מקבל אם הוא משכיר דירה.

אמנם בשלב של "מזונות זמניים", מרבית השופטים אינם נכנסים לעובי הקורה ואינם בודקים את פוטנציאל ההשתכרות של הצדדים, אלא פוסקים על פי הכנסתם בפועל. אך בפסק הדין הסופי, בית המשפט יאמוד כמה הם יכולים להרוויח ויבדוק את פוטנציאל השתכרותם.

האם בן בגיר זכאי למזונות?

חיובם העקרוני של הורים במזונות ילדיהם הינו רק כשהם קטינים, כלומר עד גיל 18.

עם זאת, לגבי ילדים מעל גיל 18 קובעים סעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) שהורה חייב גם במזונות ילדיו הבגירים, אך זאת רק בתנאי שהוא מסוגל לכך, ושהילדים אינם מסוגלים לספק את צרכיהם בעצמם.

בהקשר זה ההנחה היא, שהמשכורת הצבאית (או בשירות הלאומי) אינה מכסה את מלוא צרכי הילד, אך מצד שני יש להתחשב בה וכן בעובדה שהילד מקבל בשירותו מזון ומדור. לכן בתקופת שירות החובה נוהגים לחייב את ההורה המשלם בשליש מהסכום ששילם עד כה. בשירות קבע המשכורת מספיקה לכיסוי צרכי הילד, וההורים אינם חייבים יותר במזונותיו.

במקרה של דחיית גיוס, הדבר תלוי בנסיבות ובעיקר בסיבת הדחייה. אם הילד ממשיך ללמוד בכיתות י"ג-י"ד, מגמת הפסיקה היא להמשיך את חיוב ההורה במזונות, מכיוון שהילד אינו עובד ואינו מקבל בבית הספר מזון ומדור. לעומת זאת ילד שדוחה גיוס אך אינו לומד, יכול לעבוד, ולפיכך בדרך כלל החיוב במזונותיו יתבטל.

בדרך כלל, דמי המזונות לילד בגיר ימשיכו להיות משולמים לידי ההורה שהילד מתגורר עמו. אם הילד אינו מתגורר עם אף אחד מההורים, המזונות ישולמו ישירות לידיו.

האם ניתן לחייב את הסב או הסבתא לשלם מזונות לנכדיהם?

אפשרות כזו אכן קיימת לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), הקובעים שאדם חייב במזונותיהם של בני משפחתו לרבות נכדיו. אך זאת בשלושה תנאים:

  1. ההורה אינו משלם מזונות לילדו (ולכן ניתן לתבוע את הוריו של ההורה).
  2. לילדים אין מקור אחר למזונותיהם.
  3. הסב או הסבתא מסוגלים לעמוד בתשלומי המזונות.

תביעות כאלה אינן נפוצות, ומוגשות בדרך כלל כאשר האב מרצה מאסר או שנמלט לחו"ל.

גם הורי האם עשויים להיות חייבים במזונות נכדיהם.

מהם "מזונות זמניים" לילדים?

בהליך משפטי רגיל, ממתינים עד לסיום הדיונים ומתן פסק דין, אשר יקבע מי צריך לשלם למי וכמה. אך כאשר ילדים זקוקים למזונותיהם לא ניתן להמתין עד לסיום ההליכים, הנמשכים מטיבם זמן רב.

לפיכך נקבע שניתן לתבוע "סעד זמני" של מזונות זמניים, שייפסקו כבר בתחילת ההליך ויישארו בתוקפם בדרך כלל עד למתן פסק הדין הסופי.

לפי החוק החדש להסדר התדיינויות, הורה שמעוניין לבקש מזונות זמניים עבור ילדיו צריך לפעול לפי השלבים הבאים:

  1. בשביל להגיש תביעת מזונות, יש לפתוח ראשית "בקשה לישוב סכסוך". אז ייקבע לצדדים תאריך לפגישת מהו"ת (על כך יפורט במאמר בנושא זה) ותתחיל "תקופת עיכוב ההליכים" בה לא ניתן להגיש תביעה.
  2. בתקופת עיכוב ההליכים לא ניתן לבקש מזונות זמניים בדרך הרגילה, אך ניתן לבקש זאת כ"סעד דחוף" (וזאת אפילו בלי לפתוח בקשה לישוב סכסוך), במקרים חריגים שאינם סובלים אפילו דיחוי קצר. מדובר במקרים בהם אם התובע יצטרך להמתין עד פגישת המהו"ת הראשונה, ייגרם נזק של ממש לילדים.

בקשה כזו למזונות (כשהיא מוגשת בתקופת עיכוב ההליכים) צריכה להיות קצרה ותמציתית ולכלול רק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון, כלומר פרטים על הכנסות הצדדים וצרכי הילדים.

בית המשפט רשאי למחוק את הבקשה או להורות לצד שהגיש אותה לתקן אותה, אם ראה שנכתבו בה עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון, או שנכתבה בלשון פוגענית, וכן לחייב את הצד המגיש בהוצאות משפט (אך בפועל ממעטים להטיל סנקציה זו).

המזונות הזמניים נפסקים לפי הנתונים הראשוניים המונחים בפני בית המשפט – הבקשה והתשובה לה, ולרוב עוד לפני שהצדדים נחקרו על דוכן העדים והציגו את כל הראיות שברשותם. לפיכך הסכום שייפסק יכול להשתנות בפסק הדין הסופי.

בפסק הדין הסופי יתכן שסכום המזונות יוגדל או יוקטן. אך יש לדעת כי אם הסכום יוקטן, הוא יוקטן בדרך כלל רק ממועד מתן פסק הדין והלאה ולא רטרואקטיבית. כלומר, ההורה שקיבל את המזונות לידיו לא יחוייב בדרך כלל להחזיר למשנהו את העודף, עקב הכלל ש"מזונות שנאכלו – נאכלו" ואין מהיכן להחזיר את הסכום העודף.

כיצד מגישים תביעה למזונות ילדים?

לכתב התביעה יש לצרף טופס "הרצאת פרטים", 12 תלושי משכורת אחרונים, וכאשר התובע עצמאי – אישור על עיסוקיו והכנסותיו ברוטו ונטו ב-12 החודשים שלפני הגשת התביעה. יש לציין בהרצאת הפרטים את חשבונות הבנק בחודשיים שקדמו להגשת התביעה, ולפרט את הרכוש הקיים.

גם הנתבע שמגיש כתב הגנה צריך לפרט נתונים אלה.

כיצד ניתן לערער על פסק דין למזונות?

על החלטה למזונות זמניים, ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום בקשה לקבל רשות ערעור. אך רק לעתים רחוקות ניתנת רשות כזאת, בנושא של מזונות זמניים.

על פסק דין סופי למזונות, ניתן לערער בזכות לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.