ירושה על פי החוק

ירושה על פי החוקאדם שנפטר ולא הותיר צוואה, רכושו יתחלק על פי הוראות החוק.

היורשים כשאין צוואה הם בן הזוג של המוריש, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם.

בן הזוג יורש גם אם לא היה נשוי למוריש אלא חיו כידועים בציבור, בתנאי שאף אחד מהם לא היה נשוי לאחר בעת פטירתו של המוריש.

בן הזוג יורש את המיטלטלין, כולל את מכונית הנוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף.

בנוסף יורש בן הזוג משאר העיזבון חלק שמשתנה בהתחשב בשאר בני המשפחה הקיימים: אם למוריש יש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי. אם למוריש אין ילדים, אבל יש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים.

בן הזוג יירש את כל דירת המגורים אם למוריש אין ילדים, וערב מותו היה נשוי שלוש שנים או יותר וגר עם בן הזוג בעת הפטירה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון. משאר הרכוש יירש בן הזוג שני שלישים.

בן הזוג הנותר בחיים יירש את כל העיזבון של המנוח אם למנוח לא היו ילדים, נכדים ונינים, הורים, סבים, אחים וצאצאיהם.

אם הנפטר היה נשוי במותו ליותר מאישה אחת, מה שמגיע לבן הזוג בירושה על פי דין יחולק בין אלמנותיו בשווה.

ילדי המוריש מתחלקים ביניהם בשווה, וכך גם הורי המוריש והורי הוריו.

ילד שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילד ביולוגי. כך גם יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ. המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו.

אין הבדל בזכות לירושה בין ילד שנולד בנישואין לילד שנולד בעת שהוריו לא היו נשואים. כל הילדים יורשים בשווה.

גם ילד שהתנכר להורה או נהג בו התנהגות מחפירה יירש אותו.

גם בעלי קרבת דם חלקית יורשים, כמו אח למחצה של נפטר, שהיה לו ולנפטר אב משותף.

ילד שנולד לאחר פטירת המוריש זכאי לרשת אותו אם נולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, אלא אם הוכח שהורתו היתה אחרי כן.

כאשר ילדו של מוריש מת לפניו והשאיר ילדים, ילדיו יירשו את חלקו בחלקים שווים ביניהם. כך גם יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו. הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים.

כשנפטר אדם ללא קרובים שלפי החוק יורשים אותו, המדינה תירש את רכושו. העיזבון שהמדינה יורשת ישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד.

שר האוצר רשאי להעניק במקרה זה מנכסי העיזבון תשלום חד-פעמי או תשלומים חוזרים לאדם שערב מות המוריש היה מחסורו על המוריש או לבן משפחתו של המוריש או של בן זוגו שאינו מיורשיו על פי דין.

מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו, ומי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש או שזייף אותה או שתבע על פי צוואה מזוייפת – אינו רשאי לרשת.